שייק ירוק - הפתעות והרגלים
צימוקים אני אוהבת. תמיד אהבתי.
לאכול אותם ככה אחד אחד. גדולים,קטנים כהים בהירים.
אולם,
צימוקים בעוגה? אין סיכוי.
פתאום הצימוק מקבל טעם אחר והעוגה היא ממש בלתי נסבלת. כל פעם להתחמק בביס מאיזה צימוק שהתחבא לו בפנים טוב טוב...
צימוקים לחוד ועוגה לחוד.
כשהתחלתי עם עניין השייקים לפני שנתיים בערך, זה לא היה כזה טבעי בשבילי.
עם הכוסברה אהבתי לתבל את הסלט אבל לשתות אותה? זה נראה לי מוגזם.
אז התחלתי עם שייקים עדינים עדינים שממסכים טעמם של ירוקים דומיננטים ושייק בלי בננה בננה ותמר לא היה עובר.
ימים עברו, נהרות זרמו והיום אני שמחה לגלות ששיק עם תפוח אדום הוא כל כך מתוק שאם רק הייתי מוסיפה לשייק עוד איזה טיפת סוכר מאיזה פרי נוסף כבר לא הייתי יכולה לשתות ממנו מרוב מתיקות...
אז באמת, הכל עניין של הרגל. ללשון לוקח כמה שבועות להתרגל לטעם חדש.
אז אל תתנו ללא מוכר להפחיד או להרתיע אתכם.
אז אל תתנו ללא מוכר להפחיד או להרתיע אתכם.
הפתיעו את עצמיכם, זה מרגיש נפלא(:
נירית פרידלנדר
נטרופתית והרבליסטית
ליווי וייעוץ תזונתי און ליין לחיים בריאים
לדף הפייסבוק תזונה בריאה לילדים
nirit.friedlander@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה